יום ראשון, 14 ביוני 2015

מחברת לניצן

שלום!!
קודם כל, אני רוצה לומר תודה ענקית על התגובות של הפוסט הקודם, הוא היה קצת שונה מבדרך כלל אבל שמחתי לקרוא את התגובות החיוביות כל כך!! תודה :)
ועכשיו לקצת סקראפ,
חברה טובה שלי חגגה יום הולדת שבוע שעבר והחלטתי להכין לה מחברת מעוצבת.
את המחברת עטפתי לפי ההדרכה הפשוטה של סתיו מהבלוג המקסים שלישקל'ך.
ותקריבים...


לפי אותם צבעי ירוק-ורוד, הכנתי גם כרטיס ברכה.

וקניתי ארנקון קטן וחמוד (שממש עושה לי חשק לאבטיח...).

תמונה של הכל ביחד לסיום...

כל כך שמחתי כשראיתי שניצן אהבה את המתנה שלה.

פוסט עם המון כרטיסי ברכה נוספים ממש בקרוב! בינתיים, מה אתן אומרות על העיצוב החדש?
אורי :)

יום רביעי, 10 ביוני 2015

פוסט שונה על סגנון אישי

שלום לכן,
פעם אחרונה שפרסמתי רשומה היה באפריל.
אפריל!!
מאז הבלוג שלי חגג שנה (לא נורא, נחגוג בשנה הבאה...),
כמעט סיימתי כיתה ח' (נשאר עוד שבוע ויומיים, אבל מי סופר?)
וביקרתי ביריד המדהים של נתנאלה! (רשומה עם כל כרטיסי הברכה שהכנתי מהפאנצ'ים והחותמות החדשות תפורסם ממש בקרוב.)

אבל הנה אני עכשיו!
עם פוסט קצת שונה מבדרך כלל...

אתחיל בכך שאגיד שאם היה משהו שלא הייתי בו בטוחה בכלל בזמן האחרון, זה היה הסגנון האישי שלי.
אז נכון, רוב הכרטיסי ברכה שלי, או בכלל כל עבודות הסקראפ שהכנתי ופרסמתי כן נשארו בערך באותו קו,אבל הסגנון האישי שלי (שבא לידי ביטוי בצילומים שלי, בדרך שבה אני מציירת, או מחליטה לעצב את החדר שלי) השתנה כל הזמן.
הושפעתי (ואני עדיין מושפעת) מהמון סגנונות וקיבלתי השראה מהמון צילומים שמצאתי בפינטרסט אבל הם היו מפוזרים ושונים מאוד, ולא הצלחתי "להגדיר" את הסגנון שלי.
דבר שקצת עזבן אותי...

אני אעצור רגע להגיד שסגנון אישי הוא דבר שמשתנה כל הזמן- וזה טוב.
אבל לא הרגיש לי נכון לאהוב סגנונות שלא היו הטעם שלי רק כדי להיות מישהי שאני לא.
לכן, החלטתי ליצור שני לוח חדשים בפינטרנס.
אחד בשם (כמה צפוי...) "הסגנון שלי", והשני לוח השראה לצילומים.
(אפשר לראות אותם פה או פה)
במשך שבוע או שבועיים הוספתי, שיניתי, הזזתי תמונות עד שהייתי מרוצה מהתוצאה הסופית של הלוח ומה שהוא מייצג- את הסגנון שלי.
מחקתי המון תמונות מהפינטרסט שפעם אהבתי והיום אני שואלת את עצמי איך יכולתי לאהוב אותם, הרי זה כל כך לא הסגנון שלי וכל כך לא "אני".

אחרי תהליך ארוך, אני שלמה עם הסגנון שלי והטעם שלי. 
כי אני יודעת שהוא "שלי". 

אז עם כל ההשראה שנאגרה הלכתי לצלם (זה בדרך כלל מה שאני עושה כשנאגרת השראה) את החברה המקסימה שלי שהסכימה להצטלם.
אני יודעת שלא ראיתן את הצילומים שלי לפני, אבל אני יכולה להעיד על עצמי כמה שהתוצאה שונה הפעם-
אם בזוויות הצילום, הסגנון של התמונות, הצבע של התמונות או אפילו ה"אביזרים" שאיתם צילמתי. 









כמה דברים לסיום
1. זה היה הפוסט הארוך ביותר שכתבתי, אבל הרעיון לכתוב פוסט בנושא הזה ישב לי בראש בזמן האחרון ואני שמחה שהצלחתי ליישם אותו.
2. החודשיים האחרונים שבהם לא פרסמתי בכלל אף רשומה היו לחוצים במיוחד בגלל מבחנים ועבודות של סוף שנה, אבל עוד מעט החופש הגדול. דבר שמבטיח המון זמן פנוי ליצור דברים חדשים וכמובן שגם לפרסם יותר.
3. המון זמן שאני חושבת לשנות את השם של הבלוג כי
א'- הסתבר לי רק אחרי שקראתי לבלוג שלי בשמו שכבר קיים אתר בשם "כפתורים" (הוא אמנם אתר ולא בלוג, אבל עדיין השם זהה..)
ב'- הרקע האדום ורוד מתחיל להימאס מעט, ואחרי פוסט כזה אני יכולה להגיד שהוא כבר פחות הסגנון שלי :)
החלטתי לשנות את השם "כפתורים" לשם "סירות מ(אורי)גמי"
וכן, זה קשור לעובדה שקוראים שלי אורי והבלוג עוסק ביצירות בנייר :)
אז עד הפעם הבאה, יהיה פה עיצוב שונה.

אשמח לשמוע מה דעתכן, והאם אתן שלמות עם הסגנון האישי שלכן או איך אתן מגדירות אותו?

אורי :)